אי למטבח עם שיש - מידות ותכנון לפני שמזמינים את המשטח

בערב הראשון במטבח החדש התברר שאי אפשר לפתוח את המדיח ואת מגירת הסירים באותו זמן. בין חזית האי לארונות נשארו 85 ס"מ, ומי שעמד ליד הכיריים נאלץ לזוז הצידה בכל פעם שמישהו העמיס כלים. על השרטוט זה נראה כמו מעבר נוח, ובמטבח עצמו זה נהיה צוואר בקבוק שחוזר שלוש פעמים ביום.

מה שרוצים מאי הוא ההפך: מקום שבו שני אנשים עובדים בלי להתנגש, דלפק שיושבים לידו בלי שמישהו נדחק מאחור, ומשטח שנראה כמו יחידה אחת ולא כמו שני חלקים שהודבקו. כל אחד מהדברים האלה מתורגם למספר בסנטימטרים, והמספרים נקבעים עוד לפני שבוחרים גוון.

בסוף הקריאה יהיו לכם ארבעה מספרים לבדוק על השרטוט לפני שהוא יוצא לייצור: רוחב המעבר סביב האי, רוחב ועומק לכל מקום ישיבה, כמה משטח נשאר סביב כיור או כיריים, ומידות האי מול מידות הלוח שממנו הוא ייחתך.

כמה מקום צריך סביב אי למטבח

המרחק בין האי לארונות צריך להיות לפחות 107 ס"מ כשמבשל אדם אחד, ולפחות 122 ס"מ כשעובדים במטבח שניים או יותר. אלה הערכים שבהנחיות התכנון של NKBA, איגוד המטבחים והאמבטיות האמריקאי, והם נמדדים בין חזית המשטח או המכשיר לבין קצה האי, ולא בין גופי הארונות.

בצד של האי שאין בו עבודה, למשל מעבר לפינת האוכל, מספיקים 91 ס"מ. מאחורי מי שיושב לדלפק המרחק תלוי בשאלה אם מישהו צריך לעבור שם.

המידות מתוך הנחיות NKBA, מומרות מאינץ' ומעוגלות לסנטימטר. המרחק מאחורי היושבים נמדד מקצה המשטח עד הקיר או הרהיט שמאחוריהם.

כך זה נראה בחשבון של חדר שלם: ארונות לאורך הקיר בעומק 60 ס"מ, מעבר עבודה של 107 ס"מ, אי בעומק 98 ס"מ שכולל בליטה לישיבה, ועוד 112 ס"מ מאחורי היושבים. יחד זה 377 ס"מ מהקיר עד הקיר או הרהיט שמולו. חדר צר יותר לא פוסל אי, אבל מחייב לוותר על משהו: ישיבה בצד הקצר, אי צר יותר או חצי אי שנצמד לקיר.

מידות אי למטבח עם פינת ישיבה

כל מקום ישיבה באי צריך 61 ס"מ לאורך המשטח. העומק שצריך לברכיים מתחת לבליטה תלוי בגובה המשטח, ובגובה עבודה רגיל הוא 38 ס"מ.

מכאן החשבון של אורך האי: באי של 2 מטר נכנסים שלושה מקומות ישיבה, כי שלושה כפול 61 הם 183 ס"מ. ארבעה יושבים צריכים 244 ס"מ, כלומר אי ארוך יותר בכמעט חצי מטר.

מתי הבליטה צריכה תמיכה

לוח דק לא מחזיק כל בליטה לבד. במדריך ההתקנה של Cosentino למשטחי Dekton, משטח קומפקטי אחר, לוח של 12 מ"מ מוגבל לבליטה של 30 ס"מ בצד הארוך, ובתנאי שהחלק הנתמך רחב לפחות פי שניים מהבליטה. לוח של 20 מ"מ מגיע שם ל-60 ס"מ.

המשמעות לפינת ישיבה: 38 ס"מ לברכיים בגובה עבודה רגיל עוברים את הגבול של לוח 12 מ"מ לפי הנתונים האלה. הפתרונות הם תמיכה נסתרת מפלדה מתחת לבליטה, דופן או רגל שנושאות את הקצה, או לוח עבה יותר. הנתון המחייב הוא של יצרן הלוח שבחרתם, ולכן שואלים עליו לפני ההזמנה ולא בזמן ההתקנה.

אי עם כיור או עם כיריים - כמה משטח צריך מכל צד

כיור באי צריך משטח פנוי של לפחות 61 ס"מ בצד אחד ו-46 ס"מ בצד השני, כדי שיהיה איפה להניח כלים מלוכלכים ואיפה לייבש. כיריים צריכות 30 ס"מ בצד אחד ו-38 ס"מ בצד השני, לפי אותן הנחיות.

באי יש דרישה שלא קיימת בקיר: לפחות 23 ס"מ של משטח מאחורי הכיריים, כשהן באותו גובה של שאר האי. זה המרחק שמרחיק את מי שיושב מולן מסיר רותח. 23 ס"מ הם מינימום בטיחות ולא מרחק נוח, ולכן אי שיש בו גם כיריים וגם ישיבה מולן מתוכנן עם יותר.

חשבון קצר לאי עם כיריים ברוחב 80 ס"מ: 30 ועוד 80 ועוד 38 הם 148 ס"מ לאורך האי, רק לאזור הבישול. כשבאותו אי יש גם כיור, האורך גדל מהר, גם אם חלק מהמשטח ביניהם משרת את שניהם.

ההחלטה על כיור או כיריים באי מתקבלת לפני הריצוף, כי צנרת מים, ניקוז וחשמל לאי עוברים ברצפה. גם הכיור והכיריים עצמם נבחרים לפני המדידה, כי החיתוך במשטח נעשה לפי הדגם המדויק. לכן כדאי לבחור את הכיורים והברזים שמותאמים למשטח יחד עם הלוח ולא אחריו.

משטח שיש לאי מלוח אחד - מתי יהיה תפר

הלוחות בקטלוג השיש הם בגודל 320 על 160 ס"מ ובעובי 12 מ"מ. המשמעות: אי באורך של עד 320 ס"מ ובעומק של עד 160 ס"מ יוצא מחלק אחד, בלי תפר. אי ארוך יותר מורכב משני חלקים, והשאלה היחידה היא איפה יעבור החיבור.

שני כללים קובעים את מיקום החיבור. הראשון הוא מרחק מחיתוכים: בלוח של 12 מ"מ, Cosentino ממליצה להרחיק חיבור לפחות 15 ס"מ מחיתוך של כיור או כיריים, ולא להשאיר חיבור באזור החיתוך בכלל. השני הוא קו הראייה: חיבור בצד הרחוק מהכניסה למטבח, או בקו אחד עם דופן ארון, בולט פחות מחיבור באמצע המשטח.

אי נראה מכל הכיוונים, ולכן בוחרים את הלוח עצמו ולא רק את הדגם: רואים את הלוח השלם ומסמנים עליו איפה יעבור המשטח לפני שהוא נחתך. בשיש טבעי זה חשוב עוד יותר, כי כל לוח נוצר אחרת, והגידים בשני לוחות מאותו סוג אינם זהים.

דופן מפל וקנט - הפרטים שרואים מכל צד של האי

משטח לאורך הקיר נראה מצד אחד. אי נראה מארבעה, ולכן הקצוות והדפנות שלו הם חלק מהעיצוב ולא פרט טכני. בלוח של 12 מ"מ, מראה של משטח עבה נוצר מרצועת חזית שמודבקת בחיבור של 45 מעלות, כך שהדוגמה ממשיכה מעל הפינה ולא נקטעת בקו.

דופן מפל היא המשך של המשטח כלפי מטה עד הרצפה, בצד אחד של האי או בשניהם, והיא צורכת יותר חומר ממה שנראה בשרטוט. אי של 240 על 100 ס"מ עם שתי דפנות בגובה 90 ס"מ צורך 4.2 מ"ר, פחות מ-5.1 מ"ר של לוח אחד בגודל 320 על 160. ובכל זאת החלקים לא נכנסים בלוח אחד: אחרי שחותכים את המשטח נשארים פס של 80 על 160 ס"מ ופס של 240 על 60 ס"מ, ואף אחד מהם לא מספיק לדופן של 90 על 100.

כשהגידים אמורים לרדת מהמשטח אל הדופן ברצף, החלקים נחתכים סמוכים זה לזה על אותו לוח או משני לוחות עוקבים. זו החלטה שנסגרת על פריסת הלוח לפני החיתוך, וכך נראים מטבחים שבהם השיש ממשיך מהמשטח אל האי ואל הקיר.

ארבע בדיקות לפני שהשרטוט יוצא לייצור

• המעבר בין האי לארונות הוא לפחות 107 ס"מ, או 122 ס"מ אם מבשלים שניים.
• לכל יושב יש 61 ס"מ לאורך האי, ולבליטה יש תמיכה שמתאימה לעובי הלוח.
• לכיור ולכיריים יש משטח פנוי משני הצדדים, ומאחורי הכיריים נשארים לפחות 23 ס"מ.
• המשטח והדפנות מתוכננים על פריסה של הלוח, והחיבור רחוק מכל חיתוך.

שרטוט שעובר את ארבע הבדיקות האלה מוכן לבחירת הלוח. את הבחירה עצמה עדיף לעשות מול לוח שלם, ואפשר לתאם ביקור באולם התצוגה של בר סטון עם השרטוט ביד.

שאלות נפוצות